כ-20 אלף הפלות חוקיות נעשות בכל שנה

ראשי >כתבות בעיתונות>כ-20 אלף הפלות חוקיות נעשות בכל שנה
מאת: רותי קדוש - מעריב
 
כ-20 אלף הפלות מתבצעות בישראל בכל שנה, שיעור שהוא מהנמוכים במדינות אירופה. אבל לא כל מי שרוצה להפיל בישראל גם יכולה לעשות זאת. ב-2006, למשל, פנו 21,253 נשים לוועדות להפסקת היריון בארץ בבקשה לבצע הפלה, אבל רק 19,830 נשים קיבלו אישור לבצע אותה. 1,430 נשים נדחו. הפסקת היריון היא סוגיה שנויה במחלוקת בכל העולם המערבי והדמוקרטי. תפיסות ליברליות ופמיניסטיות טוענות לבעלות האישה על גופה ולזכותה המלאה לעשות הפלה. לעומת זאת תפיסות דתיות ושמרניות מתנגדות בנחרצות לביצוע הפלות, בטענה שמדובר ברצח יצורים אנושיים.

על פי החוק בארץ, אישה המעוניינת לבצע הפלה צריכה לפנות לוועדה רפואית בבית חולים. בוועדה יושבים שלושה אנשי מקצוע: גינקולוג, רופא משפחה או פסיכיאטר ועובד סוציאלי. מתוך השלושה אחד לפחות חייב להיות אישה.

אישור הוועדה לביצוע ההפלה ניתן אם האישה ההרה עומדת באחד הקריטריונים הבאים:
* גילה מתחת לגיל 17 (גיל הנישואים), או היא חצתה את גיל 40.
* ההיריון הוא מחוץ לנישואים (רווקה, גרושה, אלמנה או אישה נשואה שההיריון אינו מבעלה).
* מקור ההיריון ביחסים אסורים כמו גילוי עריות או אונס.
* במקרים שבהם העובר הוא בעל מום פיזי או נפשי.
* במקרים שבהם המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.

בעבר היה בחוק גם סעיף סוציאלי שהתיר הפלות גם בשל מצוקה אישית ומשפחתית או מצוקה כלכלית, אבל ב-1980, בלחצן של המפלגות הדתיות, בוטל סעיף זה. אגב, החוק מאפשר לקטינות מתחת לגיל 18 לעבור הפלה ללא ידיעת הוריהן וללא הסכמתם.

2000 ש"ח
הפסקת היריון אינה כלולה בהכרח בסל הבריאות. בסל נכללות רק הפסקות היריון שמתבצעות בגלל סיכון חיי האישה או מצבה הנפשי, בגלל מום בעובר ובגלל יחסים אסורים. בכל המקרים האחרים הפלה כרוכה בתשלום ומסתכמת ב-2,000 שקל.

"רופאים או גורמים אחרים שמבצעים הפלות לא חוקיות מבצעים עבירה פלילית, ויש עילה להעמידם לדין", אומר הגינקולוג ד"ר יורם לוטן, ראש האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים, שמרכז את הנושאים הקליניים הקשורים להפלות במשרד הבריאות. לדבריו, אין בידיו נתונים על כמות הפרות החוק בתחום הזה. "מידע כזה מגיע אלינו רק במקרים של תקלות", הוא אומר.

אתרי אינטרנט של קבוצות דתיות המתנגדות להפלות ושל ארגוני נשים למיניהם, טוענים כי בכל שנה מתבצעות בישראל כמה אלפי הפלות לא חוקיות. יש ביניהם הטוענים כי על כל הפלה חוקית בישראל מתבצעות שתי הפלות לא חוקיות.

בספר "נשים בישראל 2006, בין תיאוריה למציאות" שחיברה טל תמיר משדולת הנשים בישראל, נטען כי על פי נוסחת חישוב שפיתחה ד"ר אילנה ציגלר, מנכ"לית האגודה לתכנון המשפחה, מתבצעות בישראל בכל שנה 6,000-4,000 הפסקות היריון לא חוקיות. חלקן על ידי רופאי נשים, ובמקרים רעים לא במסגרות רפואיות.
 
ניתוח או תרופה
את ההפלה אפשר לבצע באחת משתי צורות: הפלה כירורגית או באמצעות תרופות. לדברי ד"ר אריק כהנא, סגן מנהל בית החולים אסותא ומנהל השירות הגינקולוגי, "הפסקת היריון כירורגית כרוכה בהרדמה כללית. במהלך הפעולה מרחיבים את צוואר הרחם ומבצעים ריקון באמצעות שאיבה. במקרים מסוימים מרחיבים את צוואר הרחם כיממה לפני ביצוע ההפלה. ההרחבה נעשית בעזרת למינריה (מעין קיסם העשוי מאצות שהחדרתו לצוואר הרחם גורמת ספיחת נוזלים והרחבה הדרגתית של צוואר הרחם) כדי להקטין את עוצמת הטראומה בעת ההפלה".

את ההפלה הכירורגית, גרידה, מבצעים בדרך כלל עד לשבוע ה-12 להיריון. במרבית המקרים האישה משוחררת לביתה שעתיים-שלוש לאחר ההפלה, ומוזמנת לביקורת רפואית כשבועיים-שלושה לאחר הפסקת ההיריון לוודא שאין סיבוכים. מחזור ראשון מופיע כחמישה שבועות לאחר ההפלה.

להפלה הכירורגית עלולים כמובן להיות סיבוכים. "בכל פעולה חודרנית, גם כאן החולה עלולה לסבול מסיבוכים. זה קורה באחוז או שניים מהמקרים, וזה יכול לכלול דימום, זיהום או פגיעה בצוואר הרחם בעת הרחבתו. במקרים נדירים ביותר, בפחות מאחוז מהמקרים, עלול להיגרם ניקוב בדופן הרחם. במקרה כזה נדרשת פעולה כירורגית נוספת לתפירת הקרע ברחם והישארות להשגחה נוספת של 48 שעות בבית החולים. לעתים גם בביקורת מתגלות שאריות ברחם ונדרשת פעולה כירורגית נוספת לניקוי חלל הרחם".
 
רק בבית חולים
דרך נוספת לביצוע הפלה היא באמצעות תרופות. מדובר בגלולה להפסקת היריון שפותחה בצרפת לפני 20 שנה, ואושרה לשימוש ב-1999. יש לציין כי לא מדובר בתרופה שאפשר לרכוש בבית מרקחת אלא בתרופת בית חולים ממוספרת, שאפשר לקבל אך ורק בבית חולים, ורק לאחר אישור הוועדה להפסקת היריון. בשנת 2006, למשל, כ-22 אחוז מההפלות, 4,533 במספר, בוצעו באמצעות התרופה.

"הפסקת היריון תרופתית אפשר לבצע בהיריון צעיר, עד גיל שבעה שבועות, תוך שימוש משולב של שתי תרופות", מסביר ד"ר כהנא. "ה
מיפיג'ין היא תרופה הנוגדת את הורמון הפרוגסטרון שבו תלוי ההיריון. התרופה האחרת, ציטוטיק, ניתנת 48 שעות לאחר המיפיג'ין וגורמת התכווצויות הרחם והתחלת תהליך ההפלה".

ד"ר כהנא מדגיש כי הפסקת היריון תרופתית אינה מתאימה לנשים הסובלות מאסתמה ומטופלות בסטרואידים, לנשים שסובלות מבעיות קרישה או מאי ספיקת כבד ולנשים שהן מעשנות כבדות ומעל גיל 35.

"הפסקת ההיריון התרופתית חוסכת מהמטופלת הרדמה, הרחבה של צוואר הרחם ופעולה כירורגית בתוך חלל הרחם, כך שהסיכון לנזקים ברחם אינו קיים", מסביר ד"ר כהנא. "עם זאת, הטיפול מוגבל עד לשבוע השביעי להיריון, וחיסרון נוסף שלו הוא שתהליך ההפלה ארוך וממושך יותר מהפסקת היריון כירורגית. לעתים נדרשים לרחם שבועיים עד להתרוקנות מהרקמה ההריונית. כמו כן, בחמישה עד שבעה אחוזים מהמקרים ריקון הרחם אינו מלא, ואז יש צורך להשלים את הפעולה בשאיבה ובגרידה".

מקילות ראש
לדברי ד"ר אריה ישעיה, מנהל השירות הגינקולוגי לנערות ולמתבגרות בבית החולים שניידר ובבית החולים בילינסון, "הפסקת היריון תרופתית מומלצת לנערות ולנשים צעירות שעדיין לא חוו היריון או לידה ומתכננות לידות בעתיד, שכן צוואר הרחם של הנערות צר, ומבחינה טכנית ביצוע הגרידה קשה יותר ועלול להיגרם במהלכו נזק עתידי לרחם. עם זאת, אין זה אומר שהטיפול במיפיג'ין הוא קל".

במה זה כרוך?
"המטופלת מקבלת שלושה כדורי מיפיג'ין, וכעבור יומיים כדור ציטוטיק להרחבת צוואר הרחם הגורם התכווציות וכאבים. לאחר קבלת גלולת המיפיג'ין, המטופלת מאושפזת לשש שעות. נשים מדווחות על כאבים בדומה לכאבי מחזור קשים. אפשר לטפל בהם במשככי כאבים כמו אקמול, אופטלגין או פיטידין בכאבים חזקים במיוחד. חל איסור על שימוש בתרופות אחרות".

ד"ר ישעיה מודאג מהעובדה שהפסקת היריון תרופתית גורמת לעתים לנערות צעירות להתייחס בקלות ראש להפלה, כיוון שהיא חוסכת את ההליך הכירורגי. בארצות הברית, למשל, נתונים מראים כי 50 אחוז מבנות העשרה חוזרות להפלה שנייה בתוך שישה חודשים מביצוע ההפלה הראשונה. "לאחר ההפלה הן נשבעות לי בכל היקר להן שלעולם לא יקיימו יחסי מין, מה שמחזיק מעמד עד היציאה לבילוי הבא", הוא אומר. "לכן המסר החשוב הוא חינוך ושימוש באמצעי מניעה נגד הריונות לא רצויים".
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

לקישורים נוספים...

חיפוש

לתמונות נוספות...