השיטות הטכניות לביצוע הפלה

ראשי >מחקרים רפואיים>השיטות הטכניות לביצוע הפלה
בשליש הראשון של ההריון ניתן להשתמש בשיטות הבאות:
תרופה הניתנת דרך הפה, אשר פועלת נגד הקולטנים הרחמיים של ההורמון פרוגסטרון, ובכך מונעת את המשך התפתחות ההריון. זוהי שיטה קלה שניתנת לביצוע רק בשלב מוקדם של ההריון, עד 2-3 שבועות.

ריקון הרחם על ידי הרחבה ושאיבה בואקום, או הרחבה וגרידה  השיטות האלו הן בשימוש בהריון עד 12 שבועות. הרחבת צוואר הרחם נעשית בעזרת החדרת צינוריות מתכת בקטרים הולכים וגדלים בהדרגה. לאחר ההרחבה מחדירים צינוריות ואקום, ושואבים את תוכן הרחם בעזרת משאבת ואקום חשמלית. באופן חילופי ניתן להחדיר לרחם מכשיר גרידה חד, ולגרד את דפנות הרחם. יש המרחיבים את צוואר הרחם וגורמים להפלה בעזרת פתילות המכילות פרוסטגלנדינים. היות ושיטות אלו כואבות, יש צורך בהרדמה מקומית או כללית.

בשליש השני של ההריון ניתן להשתמש בשיטות הבאות:
הרחבה וגרידה: בשבועות 13-16 להריון ניתן עדיין להשתמש בשיטה זו, אם כי סיבוכיה וסכנותיה גדולים יותר מאשר בשליש הראשון להריון.
עירוי תוך רחמי: בשבועות 16-22 להריון מבצעים הפלה על ידי עירוי נוזלים שונים לתוך השק של מי השפיר. השיטה המקובלת ביותר היא שימוש במי-מלח היפרטוניים בריכוז של כ- 20% ובכמות של כ- 200 סמ"ק. ההפלה מתחילה תוך 12-24 שעות, ומסתיימת כעבור 12-24 שעות נוספות.
הזרקת פרוסטגלנדינים לתוך שק מי-השפיר.

הפסקת הריון תרופתית

הפסקת הריון תרופתית ניתנת לביצוע במשך 49 הימים הראשונים להריון, כלומר עד שלושה שבועות איחור של המחזור החודשי. לפעולה זו שיעור הצלחה של כ-95%. סיכויי "ההצלחה" יורדים ככל שגיל ההריון גבוה יותר, ולכן הפעולה איננה מומלצת מעבר לשבוע התשיעי להריון.
בארץ סיכויי ההצלחה של הטיפול קטנים יותר, מאחר וועדות הפסקת ההריון דורשות בדיקת אולטרה-סאונד המוכיחה הימצאות שק הריון על מנת לאשר את הטיפול, מה שגורר את ביצועו בשלב מאוחר יותר של ההריון, ולכן לסיכויי הצלחה פחותים. 
 
החלק הראשון של הפעולה מתבצע באמצעות תרופה הנקראת מיפפריסטון (Mifepristone), המוכרת יותר בשמה המסחרי מיפג`ין. תרופה זו נוגדת את פעולת הורמון הפרוגסטרון, הדרוש לשם קליטת העובר ברירית הרחם, ובכך גורמת לירידה באספקת הדם לעובר, ולהיפרדותו מדופן הרחם. את התרופה תקבל האישה בבית החולים, בו תישאר להשגחה של כשעתיים.  כעבור 48 שעות מלקיחת המיפג`ין, תחזור האישה אל בית החולים, אז תינתן לה תרופה נוספת בשם מיזופרוסטול או סייטוטק, שהיא חומר פרוסטהגלנדיני הגורם להתכווצות הרחם, ולפליטת תוכן ההריון.

לאחר לקיחת התרופה תישאר האישה להשגחה של כשש שעות בבית החולים. במידה ולא כל תוכן ההריון נפלט כתוצאה מן הפעולה, תתבצע בנוסף פעולת שאיבת הריון. שבועיים לאחר מכן תגיע האישה לבדיקה נוספת, על מנת לוודא כי תהליך ההפלה הושלם. פסקת הריון באמצעות תרופה איננה דורשת אישפוז, הרדמה או התערבות כירוגית, אך בארץ היא בכל זאת תבוצע בדרך כלל במסגרת אישפוז יום.
תופעות הלוואי של הפסקת הריון תרופתית הן כאב בטן דמוי מחזור, ודימום ווגינלי נקי. עם זאת, הסיכונים לזיהום או פגיעה ברחם נמוכים ביותר.

גרימת לידה 

במידה ומתעורר הצורך לבצע הפסקת לידה בהריון שגילו מעל 12 שבועות, תבוצע ברוב בתי החולים פעולת גרימת לידה הנקראת "בוארו".
פעולת גרימת לידה כרוכה בהחדרה של תרופות אל צוואר הרחם או חלל הרחם הגורמות לכיווץ הרחם, ולריקון תוכן ההריון. תהליך גרימת לידה יכול להימשך מספר ימים, וכרוך בכאבים. בתום הלידה מועברת האישה אל חדר ניתוח, בו תבוצע גרידה כדי לוודא כי חלל הרחם נקי לחלוטין.

גרידה

שיטת שאיבת ההריון, הידועה גם בשם גרידה, היא השיטה "המקובלת" כיום בארץ. רוב בתי החולים יבצעו שאיבת הריון (גרידה) במקרים בהם גיל ההריון אינו עולה על 12 שבועות בשל חשש לניקוב דופן הרחם בשלב מאוחר יותר. בתי חולים מסויימים יבצעו את הפעולה עד שבוע 16, או אף עד שבוע 20.
לפני ביצוע הפעולה עצמה, יוחדר אל צוואר הרחם של האישה חומר סופח נוזלים. החומר סופח אליו נוזלים ומתרחב, ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. ביום הפעולה תעבור האישה בדיקה גופנית כללית, בדיקה פנימית, בדיקת אולטרה-סאונד, ובדיקת סוג דם. כמו-כן מבוצע מעבר על ההיסטוריה הרפואית שלה. פעולת הפסקת ההריון עצמה מבוצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית. אל חלל הרחם של האישה מוחדר צינור המחובר למשאבה, באמצעותו נשאב תוכן ההריון, ומבוצע ריקון של חלל הרחם. האישה תשוחרר אל ביתה בתום מספר שעות השגחה.

הסיכונים:
ניקוב דופן הרחם, דימום, אי ספיקת צוואר הרחם בעתיד, אשר תגרום לידות מוקדמות בהריונות הבאים,זיהום העלול לגרום לבעיות פוריות בעתיד.
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

לקישורים נוספים...

חיפוש

לתמונות נוספות...